עו"ד יוכל לעיין במסמכי תיק שאינו מייצג על מנת שייסיעו לו בסוגייה דומה

1.         בפני בקשתו של המבקש, עורך דין, שאינו קשור לתיק הנדון ואינו מייצג אחד הצדדים בו, לעיין במסמכים שונים המצויים בתיק, כשהנימוק לבקשתו הוא רצונו ללמוד מהם ולהסתייע בהם לצורך סוגיה דומה העולה בענין המטופל על ידו.

            גם התובע והנתבע, שהתבקשו להגיב על הבקשה, מתנגדים לה.

            הנימוק העיקרי להתנגדותם הוא החיסיון החל על הליכים של נישום אל מול רשויות המס, וכן הם טוענים לכך, שהמבקש לא פירט כראוי וכנדרש את ענינו בתיק.

            להבהרת הדברים בהמשך יצוין, כי התביעה התנהלה בדלתיים פתוחות, נשמעו הוכחות וניתן פסק דין, שאף התפרסם במספר אתרים משפטיים.

2.         זכות העיון במסמכים שבתיקי בית המשפט מוסדרת מתחילת שנת 2003 בתקנות מיוחדות שהותקנו לצורך זה: תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן - תקנות העיון).

            זכות העיון של מי שאינו בעל דין, מוסדרת בתקנה 4, כדלקמן:

            " זכות העיון של מי שאינו בעל דין

4.         (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהענין בו אינו אסור על פי דין.

            (ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

            (ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

                        (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

                        (ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

                        (ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד  שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

                        (ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון."

3.         תקנות אלה הותקנו בעקבות מסקנות דו"ח הועדה לבדיקת הגישה לתיקי בתי המשפט והעיון  בהם, בראשות השופט גרוס (להלן - ועדת גרוס), והן באו במקום ההסדר שנהג באותו ענין ב תקנות הארכיון, 1935 (להלן - תקנות הארכיון).

            ההבדל המהותי והמרכזי שחל הוא, שבעוד שעל פי תקנות הארכיון (תקנה 3) נקודת המוצא היתה, שאין להתיר זכות עיון בתיק לאדם שהוא איננו צד בו, אלא מטעמים מיוחדים, הרי שעל פי תקנות העיון (תקנה 4(א)) נקודת המוצא הפוכה לחלוטין: הכלל הוא, כי יש לאפשר לכל אדם, גם אם הוא איננו צד באותו תיק, לעיין בתיק, והחריג הוא מניעת העיון בתיק (בג"ץ 1/49 - א', בקשת שני-יראקצ'י בענין בז'רנו נ' שר המשטרה, כב' הרשם מרזל).

4.         העקרון, אשר הנחה את מסקנות ועדת גרוס ובעקבותיהן את מתקין תקנות העיון, הוא עקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון חוקתי (סעיף 3 ל חוק יסוד: השפיטה) ומרכיב מרכזי במשטר דמוקרטי (לסקירת הנושא, ראו: החלטת כב' הרשם מרזל ב- ע"א 8849/01 - ו' בקשת עו"ד סבוב בענין פקיד השומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ), וכדברי כב' השופטת א' חיות ב-ע"א 3976/04, בקשת בורנשטיין בענין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (סעיף 4 להחלטה): " זכותו של אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם אם איננו בעל דין, נגזרת מעקרון פומביות הדיון, והדרך למימושה של זכות זו נקבעה בתקנות העיון בתיקי בית המשפט".

5.         כיוון שכך, מצופה היה למצוא חפיפה מוחלטת בין העקרונות המנחים את פומביות הדיון (סעיף 68 ל חוק בתי המשפט [נספח משולב], התשמ"ד-1984, להלן - חוק בתי המשפט) ובין העקרונות המנחים את אפשרות העיון בתיקי בתי המשפט על ידי מי שאיננו צד לו (סעיף 4 ל תקנות העיון).

            על הצורך בקיומה של חפיפה כזו עמדה ועדת גרוס בדבריה (סעיף 14 לדו"ח):